תוכן עניינים
ניהול סיכוני אקלים בתעשיה ובמתקני תשתית
ד"ר אלכס כהן, מנכ"ל הזמט
הקדמה
שינויי אקלים הם עובדה. אנחנו קוראים עליהם בעיתונים וצופים בסדרות טלוויזיה שמתמקדות בהם.
די לפתוח את העיתון היומי כדי למצוא עוד ידיעה מטרידה על שטפונות, בצורת, גלי חום או סופות שלגים. מדינות רבות משקיעות משאבים כדי לנסות לעצור את ההידרדרות ולכל הפחות להיערך אליה.
ניהול סיכוני אקלים אמור להיעשות ברמה לאומית במיוחד לבעיות המשליכות על חלקים רחבים מהאוכלוסיה. אולם מה בדבר השפעות מקומיות? מה קורה למפעל, לאזור התעשיה או למתקן תשתית באירוע של:
- עליית טמפרטורה
- סופות אבק
- שיטפון,
- רוחות עזות,
- שלג קיצוני,
- קור קיצוני
- בצורת (ושריפות יער הנובעות ממנה),
- עליית מפלס פני הים
- ונזקים ארוכי טווח: פגיעה באיכות מים, פגיעה בצמחיה ובעלי חיים, והיד עוד נטויה.
אחרי שנים רבות שבהם שינויי אקלים וסיכונים הנובעים משינויי אקלים נידונו במישור הלאומי והפוליטי, הגיע הזמן לדון בהם ברצינות גם ברמה המקומית.
כדי להסביר את חשיבות העניין נתייחס למספר דוגמאות:
שטפונות
התחזיות לעשורים הבאים בישראל מצביעות על ירידה הדרגתית אך עקבית בכמות הגשם השנתית. גם מספר ימי הגשם צפוי לרדת. אולם בד בבד, התחזית צופות עליה בעוצמת הגשם ורצף הימים באירוע גשם. במלים אחרות, נקבל פחות גשם – אבל לכשהוא ירד, נקבל אותו בעוצמות ומשך לא מוכרים לנו. גם היום אנו עדים מדי חורף, לנזקים שלא יאומנו המגיעים משטפונות. צריך ממש לעצום עיניים כדי לחשוב שהמפעל שלי, או תחנת הכח שלי, או חוות השרתים שלי, חסינים משטפונות.
הנזק משטפון יכול לגרום לתוצאות שקשה לדמיינן מראש. ראו למשל סרט של ה CSB המציג כיצד אתר אחסון של חומרים פראוקסידים התפוצץ בעקבות הצפה.
השיטפון יכול להגיע מאגן הניקוז של הנחל הסמוך אליכם, כמו למשל ההצפה הקטלנית בגעתון בינואר 2021. או בעקבות סערת גשמים מקומית וכשל של מערכת הניקוז שלכם לסלק את עודפי המים העצומים.
המשמעות של שיטפון במפעל מסוכן יכולה להיות עצומה: פגיעה בחדרי חשמל, פגיעה אנושה בחדר הבקרה, סחיפה של חומרים מסוכנים ועוד.
רוחות עזות
על פי התחזיות, בעשורים הקרובים צפויות בישראל אפיזודות של רוחות בעוצמת הוריקן. כרגע למזלנו מדובר 'רק' בהוריקן מדרגה 1.
דמיינו, מפעל כימי שמתקני הייצור שלו בנויים מאיסכורית. או אתר אחסון של מכולות, או חביות, או חניון של קרונות רכבת. דבר מהם לא בנוי להוריקן. חשבו על העגורן באשקלון בחודש מרץ 2023 ומה היה קורה לו הרוח בעוצמה הזו היתה נכנסת למפעל שלכם. ובאשקלון זה לא היההוריקן. מהירות הרוח באירוע הוערכה בכ 108 קמ"ש לכל היותר. הוריקן בדרגה 1 מוגדר למהירות רוח של בין 119 קמ"ש ל 153 קמ"ש.
שריפות יער
בצורת ארוכה היא מתכון ידוע ומוכר לשריפות יער. ראו מה קורה בקליפורניה מדי שנה ובאוסטרליה ב 2022. לרוב מתקני התעשייה שלנו נמצאים באזורים מעוטי צמחייה, כמו מפרץ-חיפה, נאות חובב או מישור רותם. אולם מתקני התשתית בארץ יכולים להיות ממוקמים בכל מקום. גם סמוך ליער.
ניהול סיכוני אקלים
ניהול סיכוני אקלים מכיל את כל המרכיבים המוכרים לנו מניהול סיכונים. בין אם מדובר בסיכונים תהליכיים, סיכוני סייבר או סיכוני רעידות אדמה, גם סיכוני אקלים חייבים להיות מנוהלים.
- שלב ראשון: זיהוי הסיכון
- שלב שני: הערכת הסיכונים
- שלב שלישי: התאמת מערכות הגנה
וחוזר חלילה.
האיור הבא מדגים את התהליך.
ניהול סיכוני אקלים
זיהוי הסיכון
שינויי אקלים נמצאים בחזית המחקר בעולם.
מרבית המדינות, לרבות ישראל, מפתחות תרחישים אפשריים לשנת 2050 ולשנת 2100. השירות המטארולוגי מפרסם מעת לעת את תחזיותיו עד לשנת 2100 ואפשר למצוא אותם כאן למשל.
לפני שמתחילים בזיהוי הסיכונים, מצטיידים בתרחישים המעודכנים.
משם, בתהליך מסודר של what-if מנסים להבין מה תהיה התוצאה בארגון. נראה מספר דוגמאות:
עליית טמפרטורה ממוצעת
למשל, עליה של 1.2 מעלות צלזיוס בטמפ' הממוצעת תגרום לעליה בצריכת האנרגיה המפעלית לטובת קירור. ניתן לחשב בקירוב לפי הקיבולת המדווחת של מערכת הקירור המפעלית.
אם הקיבולת של מערכת הקירור לא יכולה לפצות על עליית הטמפרטורה, יש לבחון את המשמעות של לעליית טמפ' בתהליכים המפעליים. למשל, האם חוסר יכולת לבקר טמפרטורה בגלל עומס יתר על מערכת הקירור תגרום ל runaway בתהליכים מבוקרי טמפרטורה.
אירוע גשם חריג
למשל, גשם חזק וממושך שמערכת הניקוז המפעלית לא מתליחה לנקז. אלו מבנים צפויים להיות מוצפים עקב כך? כדי לדעת זאת אפשר להשתמש בסימולציה של תנועת המים במקרה של גשם.
הערכת סיכונים
הערכת הסיכונים היא לב התהליך. כל נושא צריך להיות מנותח לגופו בהתאם לתנאים ולסיכון המזוהה. כדי לתת 'טעימה' מהנושאים להלן כמה מלים על הערכת הסיכונים לפי תרחישי שאקלים:
- עליית טמפרטורה: היבט בטיחותי שקשור ליכולת לשמור על טמפרטורה בתחום הרצוי. רצוי להיעזר בניתוחי HAZOP לתהליכים מסוכנים כדי להבין את הרגישות לשינויי טמפרטורה ןהעריך את הסיכונים.
- סופות אבק. יום מאובק הוא יום שבו ריכוז האבק מעל 50 מיקרוגרם למ"ק. ימים מאובקים משליכים באופן ישיר על בריאות העובדים, על מנועים, צרכני אוויר (מפוחים) ועוד.
- שיטפון: השפעות ישירות של גשם דורשות ניתוח של הקיבולת של מערכת ניקוז מי-נגר באתר. התכן שלה ניתן לשחזור מתוכניות ההקמה של האתר או לפי המצב בשטח. בעזרת מודל ניתן להעריך את קצב הצטברות המים, ובעזרת ניתוח משטרי הזרימה את המקומות בהם מצטברים.
- רוחות עזות. חישוב של עומס הרוח על המבנה / מכולה / קרונית / מנוף וכו', מאפשר הערכה של עמידות ברוח.
- שלג קיצוני. במקומות בהם שלג הוא צפוי, הוא נלקח בחשבון בחישובי עומס על גג המבנה. שלג מפתיע, שלא נלקח בחשבון בחישובי עומס, יכול לגרום לקריסת הגג.
- קור קיצוני. קור מתחת לנקודת הקיפאון של מים, או של חומרים אחרים, מחייב היערכות. כמו בטמפ' גבוהה, גם בקור HAZOP יכול להוות נקודת התחלה טובה להערכת הסיכונים.
- בצורת (ושריפות יער הנובעות ממנה). שריפות יער ממדלים בעזרת תוכנות מתאימות. למשל של NIST, או בסימולציות כמו CFD.
התאמת מערכות הגנה
מערכות הגנה מותאמות לפי עיקרון הפרופורציונליות, כאשר:
- סיכונים שהם במפורש בלתי קבילים חובה לסלק.
- סיכונים שנחשבים קבילים – אפשר לחיות איתם
- בתחום הביניים, מערכות ההגנה צריכות להיות בפרופורציה לסיכון.
סיכום
ניהול סיכוני אקלים הוא תחום מתפתח הדורש ממהנדס הסיכונים הפעלה של היכולויות שלו.החל בביצוע סימולציות של שטפונות ורוחות, דרך הבנת ניתוחי HAZOP וכלה בהתאמת מערכות הגנה.
אנחנו בהזמט, נשמח לעזור בהכנת תוכנית ניהול סיכוני אקלים שתתאים למדיניות ניהול הסיכונים של הארגון.
פורסם לראשונה יוני 2023.
