סקר סיכוני אש למחזיקי חומרים מסוכנים
,סיגלית שחר- סמנכ"ל תעשיה, הזמט
הקדמה
רקע
סקר סיכוני אש למחזיקי חומרים מסוכנים נולד בשנת 2012, לאחר שאושרה החלטת ממשלה בנושא העברת האחריות והסמכויות בנוגע לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים. החלטה מספר 5217 של הממשלה מיום 08.11.2012
במסגרת זו, הוספו סמכויות למערך הכבאות וההצלה במדינת ישראל, ביניהן-
"ביצוע גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים ולאחריו, מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה"ל, לפי בקשתם, לגבי אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה".
" …האחריות לקיום וניהול המרכז הארצי ללימודי חומרים מסוכנים תוטל על הרשות הארצית לכבאות והצלה שבמשרד לביטחון הפנים, במקום המשרד להגנת הסביבה"
למעשה, שירותי כבאות והצלה, הינם הגוף המקצועי כיום במדינת ישראל, הוא הגוף המקצועי האמון על טיפול בחומרים מסוכנים בעת אירוע. מערך הכיבוי החל בזיהוי מוקדי סיכון עיקריים לאירועי חומרים מסוכנים לרבות מפעלי תעשיה וארגונים המחזיקים חומרים מסוכנים.
סקר סיכוני אש
סקר סיכונים נדרש חוקית במשך שנים (ועדיין נדרש) עבור תעשיה מיוחדת וחומרים מסוכנים מתוקף הוראת נציב כבאות והצלה ראשי 550 מערכות גילוי וכיבוי אש
וזאת עוד לפני שהאחריות לאירועי חומ"ס הועברה לכבאות. אולם בהוראה זו לא מצויינים וקריטריונים אחודים.
תהליך מובנה לסקר סיכוני אש, נבנה בשנים האחרונות, והוא כולל דרישה ממפעלים להם היתרי רעלים לעיסוק ברעלים, לסקר סיכוני אש כתנאי להסכמה למתן רישיון עסק.סקר סיכוני אש, מהווה בסיס לזיהוי רמת הסיכון במפעל (base line), הערכת מסוכנות ומידת מוכנות המפעל או הארגון למתן טיפול ראשוני באירוע כנדרש בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), תשנ"ג-1993
שיטה
שיטת ביצוע הסקר, תואמת את התהליך לניהול סיכונים המוגדר בתקן (2018) 31,000 ISO לניהול סיכונים https://www.iso.org/news/ref2263.html.
מהדורה אחרונה זו, עוסקת בין היתר בניהול סיכונים לא צפויים, כגון סייבר ופעולות טרור. אלו יכולים לגרום כדרך אגב לאירועי חומרים מסוכנים. מטרת התקן זהה למטרת שירותי כבאות בסקר סיכוני אש, לבצע תהליך ניהול פרואקטיבי לסיכונים, בחינת רמת הסיכון באופן כמותי ונקיטת אמצעים להפחתת סיכוני חומרים מסוכנים, בניהם סיכוני אש או פיצוץ. התהליך כולל בחינת אמצעי בקרה, אמצעים הנדסיים ואנושיים בהשוואה לתקנים בארץ ובעולם.
השלבים בביצוע סקר סיכוני אש מתבססים על ארבעת השלבים העיקריים כמודגם בתרשים הזרימה:
זיהוי-
בכדי לבצע סקר סיכוני אש יש ללמוד תחילה את סוגי התהליכים המתקיימים במפעל, סוגי החומרים המסוכנים, כמויותיהם, ראקציות אפשריות בהן החומרים השונים המוכרים כ"אירועי דומינו".
ניתוח מצב קיים בפריסה מפעלית של מוקדי סיכון, בחינת מרחקי הפרדה בין מוקדי עבודה למוקדי סיכון וביחס לאזורים בהם ריכוז עובדים גדול יחסית (כגון: משרדים, חדרי אוכל, חדרי הדרכות וכו').
איתור אזורי אחסון דלקים, גז פחמימני מעובה (גפ"מ), גז טבעי (מתאן), גזים מסוכנים אחרים, חומרי אריזה, חומרים דליקים כגון משטחים.
ביצוע מבדק התאמה של אמצעים מונעי תרחיש בשטח המפעל, ביחס לדרישות חוקים, תקנות, הנחיות שירותי כבאות.
הערכה כמותית-
לאחר מיפוי המפעל נקבעים מוקדי סיכון עיקריים להם מחושב ערך מטען האש בהשוואה לערך מקובל לשריפת עץ שהוא 10 קילוואט למ"ר. הגדרה למטען אש נמוך, בהתאם להגדרה במסמך "דרישות בטיחות אש בעסקים קיימים – הפחתת רגולציה" של נציבות שירותי הכבאות וההצלה, מתאריך 22.8.2017 סימוכין 5750-0191-2017-062864.
חומרי הגלם המשמשים את העסק הינם חומרים בלתי בעירים או בעלי מטען אש הנמוך מ- 10 ק"ג עץ למ"ר . ערכים גבוהים יותר של קרינת חום, מוגדרים כבעלי פוטנציאל גבוה לפיזור קרינת חום בשריפה.
במקביל, מבוצע ניתוח של תרחישי חירום לחומרים מסוכנים, במצבים מטאורולוגים שונים, בהתאם למתאר טופוגרפי ותכסית באזור המפעל.
קריטריונים
אמות המידה הנמדדים בתרחישים הן:
ערכים לפיזור קרינת חום בשריפה-
ערכים לגל הדף בפיצוץ-
טווח לפיזור רעלים באוויר עם כיוון הרוח-
חשוב לציין כי אין מדובר בתרחישים מתוקף חוזר מנכ"ל מדיניות מרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים מהדורה מעודכנת מאי 2020.
מסמך זה עוסק בתרחישים בעלי הסתברות סבירה לצורך קביעת תהליכי תכנון ובנייה ביחס לשימושי קרקע קיימים ויעודי קרקע.
הצגת תוצאות התרחישים על תוכניות או תצלומי אויר של המפעל מציגות בצורה ברורה אירועי דומינו אפשריים, חריגות מתחומי המפעל לעבר גופים סמוכים, סיכון אזורים בעלי מקדם תפוסת עובדים גבוה.
אירועים אלו מתייחסים להתפשטות של תרחיש אחד לעבר מוקדים אחרים אשר הופכים מעורבים באירוע ומגדילים את תוצאותיו.
בקרה-
בשלב זה נבחנים האמצעים הקיימים למניעת תרחישים ולצמצום מקורות היזום השונים וכן אמצעי טיפול ולחימה בתוצאות התרחישים (קרינת חום, אפקט פיצוץ, פיזור רעלים באוויר וכו') לצורך צמצום רמת הנזק הפוטנציאלי במידה ויבוצע שימוש באמצעים אלו.
בשלב זה מומלץ לבחון את האמצעים ביחס לתקנים ישראלים רלוונטיים, תקני NFPA האמריקאים או תקנים אירופאים מקובלים.
קביעת אמצעים לצמצום פערים על בסיס סקר סיכוני אש-
בשלב זה המהווה למעשה עשויה להתקבל רשימת פערים והמלצות לצמצום סיכונים ושדרוג רמת בטיחות האש במפעל, אותן ניתן לפרוט לאמצעים הנדסיים נדרשים, ציוד מיגון, ציוד כבאות והצלה, אמצעים לשליטה בדליפות חומרים מסוכנים, התקנת אמצעי גילוי, קביעת לשיטות להפחתת סיכונים ולהליכי ניהול סיכוני אש וחומרים מסוכנים בעתיד.
ולסיכום, שיטה חדשה זו לניהול סיכוני אש מחומרים מסוכנים בישראל, הולכת וצוברת תאוצה במדינות OECD ובמדינות אירופה החברות באיגוד EU מוכיחה את עצמה כמצילה חיי אדם יקרים, מונעת אסונות, שומרת על רכוש ומקומות עבודה וכן מפחיתה סיכונים סביבתיים עקב זיהומים מתרחישים מנוהלים אלו.
רשימת קישורים
פורסם לראשונה אוקטובר 21, עודכן יוני 23
