Print Friendly, PDF & Email

אמוניום ניטרט: דשן שהוא גם חומר נפץ

מה משותף לביירות ב 2020, לעיר West בטקסס ב 2013, לעיר טולוז ב 2001 ולעיר Texas City ב 1949?

התשובה פיצוץ רב נפגעים של אמוניום ניטרט, AN, באזור מיושב.

אמוניום ניטרט, ובשמו העברי אמון חנקתי , או חנקת אמון,  הוא מלח עשיר ביסוד חנקן (35% ממשקלו) וככזה הוא משמש כדשן רב שימושי בכל סוגי החקלאות. סביר להניח שכל אחד מאתנו שהשתמש בדשן לתמוך בגידולים שבמשק, בחצר ואפילו בבית, נתקל בחומר בצורתו הגבישית או המומסת.

בנוסף להיותו עשיר בחנקן, AN עשוי לשמש גם כחומר נפץ. נהוג להשתמש בתערובת של אמוניום ניטרט וסולר, תערובת הידועה בשם ANFO, כחומר נפץ בשימושים אזרחיים. האמוניום ניטרט נחשב כחומר נפץ אדיש. כלומר, שניתן לעבוד איתו בצורה בטיחותית ולהפעילו באופן מבוקר.

AN מיוצר בתגובה כימית פשוטה בין חומצה חנקתית ובין אמוניה. תגובה זו מבוצעת במאות מפעלי דשנים בכל רחבי העולם – ובדרך כלל ללא בעיות מיוחדות.

אירועים בלתי נשלטים של אמוניום ניטרט

השימוש הנרחב כל כך באמוניום ניטרט גורם לעתים להתעלם מכך שמדובר בחומר שבתנאים קיצוניים ניתן להפעילו כחומר נפץ. לשם כך נדרשים אחד משני גורמים: 1) יצירת גל ניפוץ באמצעות חומר נפץ כלשהו שישמש כנפץ. או 2) חימום ממושך בטמפ’ גבוהה – כפי שמתקבל בשריפה שבה מעורבת כמות משמעותית של אמוניום ניטרט.

באירוע שארע בעיר West בטקסס הגורם היה שריפה כפי שניתן לראות בסרט מרתק שהכין ה CSB האמריקאי. התוצאה של השריפה הסתיימה בפיצוץ של AN, ב 15 הרוגים ובהרס העיר.

בביירות, בזמן כתיבת שורות אלה, עדין לא ברור מה היה הגורם לפיצוץ, אולם בין אם מדובר בפיצוץ של מחסן זיקוקים סמוך שגרם להפעלת האמוניום ניטרט ובין אם היה מדובר בשריפה שהתחילה עקב עבודות ריתוך במחסן הסמוך, ברור כי הפיצוץ הופעל מאירוע חיצוני.

פיצוץ של אמוניום ניטרט הוא ביחס שקילות של 10-30% ל TNT. כלומר 1 ק”ג של אמוניום ניטרט שמתפוצץ שקול ל 100-300 גרם של TNT שהתפוצץ. יחס השקילות תלוי בדרגת הניקיון של החומר ובגודל הגרגירים, מידע שברגעים אלו אינו ידוע עדין. כך, באירוע בביירות 2800 טון אמוניום ניטרט שהתפוצצו שקולים ל 840 טון TNT.

פרטים נוספים על הכימיה של הפיצוץ, יחסי השקילות והשפעת דרגת הניקיון על יעילות הפיצוץ אפשר לפנות אלינו, או למצוא במאמרים רבים ברחבי הרשת.

איך מונעים תאונות אמוניום ניטרט בעתיד?

ראשית, חשוב לזכור שאמוניום ניטרט המשמש כדשן, והמאוחסן בכמויות קטנות אינו מהווה סיכון. כאשר החומר רטוב רמת הסיכון שלו פוחתת מאד והוא בטוח לשימוש הן במצבו הרטוב והן כתמיסה. רק שימו לב – החומר חומצי ועל כן צריך לעבוד איתו עם כפפות ובזהירות כמו שעובדים עם דשנים וחומרים אחרים המיועדים לחקלאות.

מכיוון שאין דרך להבטיח במלוא מאת האחוזים שמצבור של אמוניום ניטרט לא יחשף לאש ויתפוצץ, הדרך להגן עלינו, האוכלוסייה, מפני פיצוץ שכזה היא בשני מישורים: 1) הקטנת גודל המצבור למינימום; ו 2) שמירה על מרחקי הפרדה נאותים בין המצבור ובין רצפטור ציבורי – כך שגם בקרות אירוע לא יהיו נפגעים בנפש.

לקריאה נוספת על עיקרון השמירה על מרחקי הפרדה – ראו כאן.

לקריאה נוספת על ניהול סיכונים – ראו כאן.

ומלה אחרונה על הקשר בין ביירות למפרץ חיפה

במלה אחת: אין קשר! במפרץ חיפה נעשה שימוש בחומרים מסוכנים רבים. אולם, שמירה על מרחקי הפרדה נאותים בין מוקדי הסיכון במפרץ חיפה ובין האוכלוסיה מבטיחה מפני אירוע רב נפגעים גם במקרה של הפצצת המפעלים (אירוע מלחמתי) ואפילו ברעידת אדמה. לכן, השאלה הציבורית האם יש לפנות את מפעלי מפרץ חיפה, לא אמורה להיות קשורה כלל וכלל לנושא תקריות חומרים מסוכנים במפעלים.