Print Friendly, PDF & Email

 

עמדת חברת הזמט במסגרת הערכת השפעות רגולציה (RIA) בתחום: ניהול הבטיחות בתהליכים כימיים מסוכנים

הקדמה
נייר עמדה זה מבוסס על פניית מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הנייר הוכן בהתייעצות משותפת של מנכ”ל הזמט ד”ר אלכס כהן, ענת צור ראש אגף הנדסת סיכונים בהזמט ומהנדסי מחלקת הנדסת סיכונים בחברה.

רקע על הזמט
חברת הזמט מספקת, בין השאר, שירותים של ביצועי ניתוחי סיכונים תהליכיים במפעלי תעשיה ופרויקטים בארץ ומחוצה לה. השירות ניתן החל משנת 1994 ועד היום. השירות ניתן באמצעות מהנדסי הסיכונים שלאגף הנדסת סיכונים בהזמט אשר מונה כיום שמונה אנשי צוות.
השירות כולל בעיקר הנחייה של ניתוחי HAZOP על פי התקן הבינלאומי (IEC61182( 2016 , ביצוע ניתוחי (Failure modes, effects and criticality analysis (FMECA זהוי סיכונים HAZID בטכניקות שונות,הכנת עצי תקלה (fault-tree analysis (FTA , ניתוח שכבות הגנה LOPA , ניתוח אפקטיביות של אמצעי הפחתת סיכונים בעזרת עצי אירוע Event trees , מיפוי סיכונים ואמצעי הגנה באמצעות ניתוחי Bow-Tie ועוד.
אגף הנדסת סיכונים משלב את ניתוחי הסיכונים בסימולציות הנדסיות ופיזיקליות של תקריות ותרחישים של חומרים מסוכנים ושל תאונות תעשיתיות ומחזיק מגוון מודלים ממוחשבים שמאפשרים את ביצוע הסימולציות הנ”ל ובזכות זאת מאפשרים הערכה מדויקת ככל האפשר של האפקטיביות של אמצעי ההגנה המתווספים כחלק מניתוח הסיכונים התהליכי.
הערכות הסיכונים המבוצעות כחלק מניתוח הסיכונים התהליכי מבוצעות באופן תוצאתי/דטרמינסטי, באופן חצי כמותי או באופן סטטיסטי מלא בהתאם לצורך ובהתאם לשיטת ניתוח הסיכונים התהליכי המתאימה.
בנוסף לכך, אנו משתמשים בתקן הבינלאומי IEC61511 לצורך דירוג של רמת האמינות הנדרשת מפונקציות בטיחות (תקן “SIL”). התקן חל על מכשור תהליכי אולם כנהוג בפרקטיקה העולמית אנו מרחיבים את היישום גם לפונקציות בטיחות שאינן בהכרח מכשור תהליכי.
ההתמחות שלנו כוללת את כל הסקטורים של התעשיה הכימית התהליכית, בתי זיקוק נפט, תעשייה מינרלית, גז טבעי, תעשיית הדשנים, תחנות כוח, תעשיה פרמצבטית, חומרי הדברה, תעשיה פטרוכימית,תעשית מזון, התפלה ומים, תחליפי דלק, תעשיה ירוקה, תעשיית המתכת, חומרי נפץ, ביוטכנולוגיה ולמעשה כל מפעל או סקטור תעשייתי העשוי להידרש לניתוח סיכונים תהליכי.
לקוחות החברה הם מפעלי תעשיה וחברות תכנון הנדסי. הלקוחות שלנו נמצאים בארץ ומחוצה לה ואנו עוסקים בפרויקטים בכל העולם (טורקיה, רומניה, שוויצריה, אלבניה, סרביה, אוזבקיסטן, הודו, קונגו,אוסטרליה, ניו זילנד, צילה, יפן, מרוקו, ארצות הברית ועוד). לפרטים נוספים אודות החברה ניתן לקרוא באתר זה.

דוקטור אלכס כהן

דוקטור אלכס כהן (ד”ר לכימיה מטעם אוניברסיטת תל אביב משנת 1994), החתום על נייר עמדה זה, הוא מנכ”ל הזמט. ד”ר כהן עוסק בניתוח סיכונים תהליכי החל משנת 1994 , עת עבר קורס מנחי HAZOP שהועבר על ידי חברת IBC הבריטית (מדריכי הקורס היו ממפתחי שיטת הניתוח בחברת Shell בשנות ה 60 של המאה הקודמת).
ד”ר כהן, משמש כמנחה ניתוחי HAZOP מול רוב לקוחות החברה. כמו כן הוא מבצע מספר רב של ניתוחי סיכונים תהליכיים שאינם בהכרח HAZOP כגון FMECA , HAZID ניתוחי SIL , ניתוחי LOPA , הכנת עצי תקלה FTA וניתוחי Bow-Tie .

ד”ר כהן לימד עד לפני מספר שנים באוניברסיטת חיפה הערכות סיכונים וניתוחי סיכונים במסגרת תכנית לימודים בנושא “ניהול מצבי אסון” לתואר שני בפקולטה לגיאוגרפיה. כמו-כן ד”ר כהן מכשיר מנחי HAZOP בקורסים שניתנים מטעם הזמט, וקורסים פנימיים המיועדים להכשרת מהנדסי סיכונים באגף הנדסה בהזמט. לפרטים נוספים על ד”ר כהן ניתן לפנות להזמט או לקרוא באתר זה.

על נייר העמדה

כאמור נייר העמדה גובש בהתייעצות של הח”מ ושל מהנדסי ועובדי אגף הנדסת סיכונים בהזמט. הנייר מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון מוצגת התייחסות הזמט לשבע השאלות שהועלו על ידי המחוקק. בחלק השני מוצגת התייחסות הזמט לגוף הרגולציה המוצעת (להלן טיוטת התקנות).

לפניות בנושא נייר העמדה נא לפנות במייל או בטלפון:
ד”ר אלכס כהן//הזמט בע”מ
alex@hazmat.co.il // טל’ 03-9037141

חלק א’: מענה לשאלות המחוקק

לנוחות הקריאה מספור השאלות היא כפי שמופיע במסמך הבקשה ל RIA . המקור מופיע בהדגשה bold .
א. הגבלת הסמכות לאישור מתקן כימי חדש, תכנון תהליך ושינוי מהותי בתהליך קיים – לידי מהנדס כימיה רשוי בלבד. תכנון תהליך כימי הוא תהליך המשלב מספר דיסציפלינות כדוגמת: הנדסת תהליך )כימיה(, הנדסה אזרחית ובניין, הנדסת חומרים, כימיה, ועוד. להערכתנו חשוב שנושא זה יקבל ביטוי בתקנה. כרגע טיוטת תקנה 3 ס”ק א (1) מחייבת אישור של מהנדס כימי למרות שאין לו בהכרח הידע הדרוש לאשר קונסטרוקציות (הנדסה אזרחי), חומרי מבנה ועוד. אם יוחלט להטיל את האחריות על אישור התכנון על מהנדס כימי כפי שמוצע בטיוטת התקנה, יש להסדיר את ההתקשרות והסרת האחריות בין המהנדס הכימי למומחים המקצועיים האחרים בצוות התכנון.

ב. תיעוד ושמירת כל המידע הנוגע לתהליך (כמפורט בסעיף 4 לטיוטת התקנות) המידע תואם בקירוב את דרישות התקינה האמריקאית בניהול סיכונים של מתקנים כימיים. חסר תיעוד של היסטורית תקריות/תאונות. אם יוחלט להוסיף תיעוד שכזה יש להגדיר במפורש מהי תאונה או תקרית.ההגדרה צריכה להיות כמותית ומדויקת ולא איכותית, דהיינו יש להעדיף הגדרת כמות של חומר שנפלט מתהליך על פני הגדרה מעורפלת בסגנון של ‘דליפה העלולה לסכן…’. עם זאת החובה לשמור את כל המידע המופיע בטיוטת תקנה 4 אינה בהכרח ישימה. יש לאפשר למחזיק המפעל להשתמש ברשימה כרשימת תיוג ולציין את המקומות בהם המידע המבוקש אינו ישים או מיותר, או לא נדרש בשלב זה. כך למשל:

  • אין צורך במידע על ריאקציות כימיות במקום בו התהליך הוא פיזיקלי בלבד.
  • אם אין דיגום אין צורך בהוראות דיגום
  • הוראת תפעול על פירוק מתקן עדיף שתתבצע לקראת תום חיי המתקן, ולאחר שנלמדו כבר כל הבעיות והתקלות שבעטיין נדרש הפירוק, ולא בשלב התכנון.
  • סעיף חסר לטעמינו הוא הצורך לקבוע גבולות בטיחות לתהליך: טמפ’, לחצים, הרכבים וכו’ בהתאם לעניין.

שיטת Bow-Tie היא שיטת הצגה אפקטיבית ונוחה של הגורמים, אמצעי המניעה, אמצעי הבלימה וההשלכות של תרחיש נבחר אולם זו אינה שיטת ניתוח. זיהוי הסיכונים ואיתור שכבות ההגנה אמור להתבצע בניתוחי סיכונים בתהליך מתאימים לכך. אין מניעה עקרונית להציג תרחישי תקלה אפשריים בעזרת bow-tie אולם לצורך זה נדרשים כללים ברורים ומפורשים אלו תרחישים יוצגו במרכז ה bow-tie אחרת כמספר מנתחי הסיכונים בתהליך כך יהיה מגוון ה Bow-tie השונים שיתקבלו לכל מתקן מסוכן.

ג. חובת ביצוע ניתוח סיכונים על ידי בעל מקצוע שיוסמך על ידי הרגולטור

לטעמינו, הדרישה להסמכה אינה תורמת בהכרח לאיכות הנס”ת(ראה מענה לשאלה ד’ בהמשך). ההיבט הכלכלי של העלויות הוא לאו דווקא בהיבט הישיר של עלות העסקת/שכירת מנתח סיכונים תהליכי אלא בעלות ההשבתה של צוות הנדסי ותפעולי בכיר בהיקף של 2-3 ימים מדי חודש בממוצע לטובת השתתפות בדיוני נס”ת.

ד. דרישות הכשרת מנתח סיכונים, לרבות תנאי סף, הכשרה וקיום מרשם

הדרישה להכשרה מגבילה ולא בטוח תורמת לקבלת מנתח סיכונים איכותי. טכניקות סיעור מוחות מסוג HAZOP (הכוללות גם FMECA ו HAZID ) לביצוע ניתוחי סיכונים בתהליך ניתנות ללימוד עצמי. לשיטות אלו וגם לשיטות כדוגמת LOPA , FTA , BOWTIE , שיטות להערכות תוצאות consequence analysis ועוד, יש תוכנות מחשב זמינות שמאפשרות הדמיה, חישוב, תיעוד ורישום. מנגד הדרישות בטיוטת התקנות אינן נותנות מענה לנקודות המפתח שחייבות להתקיים להשגת ניתוח סיכונים תהליכי הולם:

  • עצמאות ארגונית של מנחה סיכונים.
  • יכולת להנחות נס”ת
  • ניסיון בביצוע נס”ת 1
  • יסודיות

חשוב מאד שמנסחי טיוטת התקנות יקחו לתשומת לבם שהנס”ת מבוצע למעשה על ידי הצוות ההנדסי של המתקן. מנתח הסיכונים דואג להתאים את המתודולוגיה ולוודא שהניתוח יבוצע ברמת היסודיות שמוכתבת על ידי המתודולוגיה ובפרט: שהסיכונים מזוהים, שהערכת הסיכונים ידועה ומובנת, ששכבות ההגנה הקיימות ידועות ומידת האפקטיביות שלהן נבחנה וששכבות ההגנה המוצעות, ככל שישנן כאלה, מביאות את הסיכון לרמה שנקבעה מראש בקבילה.
להערכתנו יש להתקין בתקנה דרישות סף כלליות הנוגעות להשכלה הפורמלית של מנתח הסיכונים ולמידת הניסיון שלו.
אין לנו דעה כלשהי הנוגעת לקיום מרשם כאמור בטיוטת התקנות.

ה. דרישות בדבר אחזקת ציוד ומתקנים

להערכתנו מדובר בעלות לא סבירה. אנו מציעים לסייג את טיוטת תקנה 6 לציוד קריטי בלבד. לצורך זה יש להגדיר ציוד קריטי כפריט ציוד אשר כשל שלו עלול לגרום לסיכון שאינו קביל.

ו. דרישות בדבר נהלים, רישום והודעות

להערכתנו מדובר בעלות לא סבירה. אנו מציעים לסייג את טיוטת תקנה 7 לנקודות קריטיות בתהליך ולמידת הרלוונטיות של ההוראות האלו כפי שצוין בהתייחסותנו לשאלה ב’ לעיל.

ז. דרישות בנוגע לאופן ביצוע ניתוח הסיכונים כך שיעמוד בהלימה לעקרונות ניתוח הסיכונים המופיעים בתקן ISO31010 וכדומה
תקן ISO31010 מגדיר את עקרונות ניתוח הסיכונים התהליכי, מסביר אותם ומציג בהרחבה את השיטות השונות לביצוע. מומלץ מאד להתבסס עליו כמסמך מנחה לניתוח סיכונים תהליכי. עם זאת, המסמך אינו מפורט דיו כדי להסביר כיצד יש ליישם את השיטות ומצפה ממנתח הסיכונים לעשות זאת ועל כן יש להתייחס אליו כחומר עזר בלבד.

(1)  לטעמנו ניתוח סיכונים תהליכי דורש הבנה רחבה של סיכונים, הבנה רחבה של ההיבטים ההנדסיים של התהליך, הבנה רחבה של ההיבטים הכימיים של התהליך והבנה רחבה של ההיבטים הפיזיקליים של התהליך. הבנה זו נרכשת בניסיון מעשי בלבד ועל כן שומה על מנתח סיכונים לעבור מעין סטאז’ כדי שיוכל לנתח סיכונים בצורה ראויה. אם מנסחי התקנה חושבים שיהיה קושי בהגדרת מהו היקף הסטאז’ הדרוש אנו ממליצים לקבוע מינימום מסוים: למשל השתתפות ב 10 ימי הזופ פלוס 1-2 ימים בטכניקת
סיעור מוחות שאינה הזופ, ביצוע הערכת סיכונים תוצאתית ל 5 חומרים שונים המייצגים את דרגות הסיכונים 2.1,2.3,3,4,5,6.1לפי הסיווג של האומות המאוחדות ואשר מקיפים את הסיכונים של הרעלה, התלקחות ופיצוץ, וביצוע checklist או התאמה לתקן
של לפחות שני תהליכים כימיים מסוכנים.

חלק ב’: התייחסות לטיוטת התקנות גופא

  1. הערה כללית: יש לדרוש שניתוח סיכונים תהליכי יפחית סיכון. לצורך זה יש להגדיר סיכון ולהשתמש בהגדרה המקובלת של סיכון, דהיינו מכפלה של נזק בסבירות. לפיכך הפחתת סיכונים יכולה להיות בשני הכיוונים (יחד או לחוד) –  הפחתת הנזק, ו/או הפחתת הסיכוי לקרות האירוע המסוכן.
  2. פרק פרשנות: הגדרת אירוע מסוכן. הגדרת אירוע מסוכן מעורפלת. השימוש במונח ‘המסכנים את שלומו או בריאותו’ נתון לפרשנות נקודתית ועל כן דורש דיוק. ניתן להגדיר מה נחשב כסיכון לעובד, למשל: פגיעה בנפש, נכות, פגיעה ביכולת השתכרות, השבתה העולה על X ימי עבודה וכו’. אם
    נבחרת הגישה של הגדרה לפי נזק, יש לכלול גם הגדרה של נזק שאינו פגיעה בעובד )למשל נזק לציוד, נזקים מחוץ לגדר המפעל וכו’. (לחילופין ניתן להתבסס על הגדרה מהסוג הבא: הגדרה לפי כמות בתהליך) בדומה להגדרה האמריקאית של OSHA ). במקרה זה כל אירוע של פיצוץ דליפה או שחרור חומר בתהליך שבו יש חומר מסוכן בכמות העולה על הכמות הנקובה בתקנה הוא אירוע מסוכן.
  3. פרק פרשנות: הגדרת אירוע מסוכן. הקביעה של אירוע לפי פוטנציאל פגיעה בעובד היא מצמצמת מדי ואינה מוצדקת. ההגדרה צריכה לכלול בפגיעה בכל אדם באשר הוא.
  4. פרק פרשנות: “שינוי מהותי”. המונח ‘הגדלת מידת הסיכון’ אינו מדויק ופתוח לפרשנות. יש להגדיר את השינוי המהותי כאחד משניים: הגדלת פוטנציאל הנזק באירוע מסוכן, למשל עקב הגדלת כמות החומר המסוכן ביחידת אחסון, ו/או הגדלת הסבירות לאירוע מסוכן.
  5. פרק פרשנות: “תהליך כימי”. הפקה של חומר איננה בהכרח תהליך כימי ורצוי לציין שהתהליך יכול להיות שיהיה פיזיקלי )למשל סינון(. בתהליך כימי, עדיף להשתמש במלה סינתזה synthesis על פני הפקה production . לטובת הבהירות מומלץ להפריד בין חומר לאנרגיה: תהליך כימי הוא תהליך בו מיוצר חומר או מופקת אנרגיה לרבות אנרגיה פוטנציאלית באופן יזום.
  6. פרק פרשנות, תהליך כימי מסוכן תנאי (1) – ההגדרה המובאת ועל פיה תהליך כימי מסוכן הוא תהליך כימי בו נוצרים או נוכחים מוצקים, או שבו נוצרים או נוכחים גזים, לרבות אדי נוזלים )אדי נוזלים נוכחים בכל מקום בו יש נוזל, (הופכת את תנאי (1) למיותר. כל התהליכים הכימיים באשר הם עונים על תנאי זה.
  7. פרק פרשנות, תהליך כימי מסוכן תנאי (2) – תנאי (2) ניתן להערכה רק לאחר שבוצע זיהוי סיכונים, שהוא השלב הראשון בכל נס”ת. דהיינו נדרש נס”ת כדי לדעת האם התהליך כפוף לתנאי ( 2 )
  8. הערה כללית פרק פרשנות: לאור האמור לעיל, התשובה לשאלה האם לתהליך כלשהו נדרש נס”ת היא או תלוית פרשנות סובייקטיבית או דורשת נס”ת כדי לענות עליה. לדעתנו פרק זה דורש חידודמשמעותי כדי למנוע עבודה מיותרת, מחד גיסא, וחמור מכך התעלמות מניתוח של תהליכים מסוכנים, מאידך גיסא.
  9. טיוטת תקנה 5 ניתוח סיכונים: ס”ק (3) מטיל אחריות על מחזיק המפעל ליישם את המלצות הנס”ת. גישה זו בעייתית משני טעמים:
  • נוצר תמריץ למחזיק המפעל להפעיל לחץ על צוות הנס”ת בכלל ומנתח הסיכונים בפרט לנקוט גישה מינימליסטית מאד בהמלצות. מנסיוננו, סוג כזה של תמריץ שלילי יגרום למנתח הסיכונים להמליץ המלצות שהן חובה על פי חוק בלבד (כדי לכסות את עצמו).
  • בהעדר הנחיה כלשהי עד כמה יש להפחית סיכונים, מנתח הסיכונים קובע את היקף ההמלצות באופן סובייקטיבי. כך נוצר ‘כוח שוק שלילי’ שעל פיו מנתח סיכונים המקל בהמלצות יזכה ביותר עבודות.

לפיכך שומה על מנסחי התקנות לקבוע אמות מידה לסיכון קביל כנהוג במדינות רבות בעולם. כך למשל, בבריטניה נקבע כי סיכוי למוות של עובד בתקרית במתקן קיים לא יעלה על 1:10000 בשנה ובמתקן חדש על 1:100000 . הסיכון הקביל לאוכלוסייה שאינה מעורבת בתהליך עומד על 1:100000 למתקן קיים ו 1:1000000 למתקן חדש 2

10. טיוטת תקנה 5 ניתוח סיכונים (המשך) : אם המחוקק בוחר שלא לקבוע סף קבילות בעצמו עליול להטיל זאת על מחזיק המפעל. רק כך ניתן יהיה לקבוע מהן ההמלצות שחובה ליישמן, מהן ההמלצות שסביר ליישמן על בסיס שיקולי עלות תועלת ומהן ההמלצות שהן בחזקת nice-to-have
11. טיוטת תקנה 10 דרישות מקדמיות (1) – יש להרחיב את הסעיף ולכלול מדעים מדויקים. הנ”ל נובע מהאופן השונה בו האוניברסיטאות בארץ מגדירות מדעים. כך למשל האונ’ העברית מגדירה את החוגים לכימיה ופיזיקה כמדעי הטבע בעוד תל אביב מגדירה אותם מדעים מדויקים.
12. טיוטת תקנה 10 דרישות מקדמיות ׁ (2) – הניסיון יכול להיות גם של תכנון תהליכים כימיים )כותב שורות אלו חושב שניסיון בתכנון תהליכים אף גובר על ניסיון בעבודה בתהליכים(. כמו כן, יש לתת קרדיט כפול לניסיון בביצוע נס”ת (למשל כעוזר מנתח סיכונים) בהיקף של שנתיים. דהיינו ניסוח ס”ק ( 2 ) צריך להיות: הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה או בתכנון של תהליכים כימיים; או בעל ניסיון של שנתיים לפחות בביצוע בפועל של ניתוחי סיכונים בתהליך 3 .

 

(2) על פי מסמך COMAH . הציטוט המובא בנייר העמדה הוא חלקי ויש עוד פרטים ומגבלות, במיוחד אמור הדבר לתחום הנחשב כקביל בתנאי שיושמו כל האמצעים הסבירים להפחתת סיכונים. תחום ה ALARP . לפרטים יש לפנות למסמך COMAH הבריטי או לחתום מטה.
(3ׂ) כותב שורות אלו ער לקושי בהכשרה של מנתחי סיכונים תהליכים. הקושי נובע מהצורך בתקופת חניכה ארוכה. לפיכך יש לתת משקל רב יותר לניסיון שהושג בביצוע נס”ת. במיוחד אמור הדבר לצורך בהיכרות עם מגוון רב ככל האפשר של תהליכים מסוכנים. מהנדס במפעל ואפילו מהנדס מתכנן חשופים למספר תהליכים מצומצם ולכן מלכתחילה ניסיון בביצוע נס”ת לא יסולא בפז.